שבע הנסיכות

האפוס המרהיב 'שבע הנסיכות' נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הפרסית ושל המשורר נזאמי. במרכז היצירה עומד המלך בהראם, המאזין לשבע נסיכות המגיעות מחלקים שונים של העולם ומתגוררות בשבעה היכלים המוקדשים לגרמי השמיים. כל סיפור שחולקות עמו הנסיכות שזור במערכת מורכבת של סמלים, הכוללת צבעים, ימי שבוע וכוכבי לכת כפי שנתפסו בעולם העתיק. דרך הסיפורים הללו נחשפים היבטים שונים של טבע האדם ותהפוכות הגורל, כאשר כל נסיכה מתאימה את דבריה לאווירה שמשרה הצבע המאפיין את היכלה.

המבנה הספרותי של היצירה יוצר מסע רוחני וסימבולי מסודר, המתחיל בצבע השחור הקודר וחותם בצבע הלבן. בין שני הקטבים הללו נפרשת קשת עשירה של גוונים, רגשות וטעמים, כאשר כל סיפור מתחבר לקודמו ויוצר רצף עלילתי שלם. הספר אינו רק אוסף של מעשיות אלא מחקר פילוסופי על מבנה היקום וחיי האנוש, המוגש בשפה ציורית ועשירה. דרך המפגש בין המלך לנסיכותיו נחשף הקורא לעולם שבו המציאות והסימבוליקה מתמזגות לידי אפוס המבקש להסביר את מקומו של האדם בתוך הסדר העולמי.